נגד כל הסיכויים, התמונה של היימר שסוף-סוף התאחדה עם משפחתה, תאמה את הציור שהיא תלתה על "קיר החלומות של עדן" חודשים קודם לכן.
היא הופרדה מהם בפעם הראשונה כשעזבה את חיי הכפר לטובת עבודה בעיר כמשרתת. היימר לא ידעה למי לפנות אחרי שברחה ממעסיק סדיסט, וקיבלה עזרה מצעיר… רק כדי לגלות שהמחסה שהוא נתן לה היה בבית בושת. כשארגון "עדן" פגש אותה, היימר סבלה שמונה שנים של ניצול מיני והתעללות טראומטיים. כשגופה החלים ב"עדן", היימר החלה לקוות לעתיד טוב יותר. היא החלה לחלום על מציאת משפחתה האבודה.
קולקציית "תקווה במשושה" נוצרה בהשראת התקווה המתמשכת של היימר. תקווה דורשת מאיתנו להאמין שאפשרי עתיד מחודש כשכל מה שסביבנו מצביע על ההיפך. תקווה מושכת אותנו מבעד לחושך אם רק נצליח להחזיק חזק מספיק. הקולקציה הזו מציגה את המילה "תקווה" בבורמזית, מילה שהיימר רואה כעת בחיבוק האוהב של משפחתה.
