סיפורו של David החל באוזבקיסטן, כשהגיעה אליו הצעת עבודה מפתה — מתרגם בתאילנד, עם משכורת מבטיחה. מלא התרגשות, טס לבנגקוק. אבל בשדה התעופה, במקום מעסיק, חיכו לו אנשים שהציגו עצמם כרכזי עבודה ואמרו שעליהם לנסוע לצפון תאילנד. אחרי נסיעה מתישה של שמונה-עשרה שעות, הגיעו למאי סאי — סמוך לגבול מיאנמר. ולהפתעתו המוחלטת של David, נאלץ לחצות את הגבול.
בתוך מיאנמר, הובא למתחם ונאמר לו שעבודתו לא תהיה בתרגום — אלא בהונאה. הוא סירב שלושה ימים. הבוס הכה אותו ותלה אותו בידיו במשך ארבע שעות. מתוך כאב בלתי נסבל, נכנע בסופו של דבר. ועדיין — גם לאחר שנכנע — הושאר תלוי שמונה-עשרה שעות נוספות, ללא אוכל.
לאחר זמן מה, David שיכנע את הבוס לאפשר לו לבקר רופא שיניים כביכול — ואחז בהזדמנות. קפץ מהרכב הנוסע בתשעים וחמישה קילומטר לשעה, דלג מעל חומה לחצר של משפחה מקומית, ובאמצעות גוגל טרנסלייט ביקש את עזרתם. הם הסתירו אותו, הלבישו אותו בבגדים מקומיים והמתינו עד שתמיכה נוספת הגיעה.
אולם המסע טרם הסתיים. David הובא לתחנת משטרה — ושם, במקום עזרה, נעצר בגין הפרות דיני הגירה. למרות היותו קורבן סחר, ניצב בפני איום של שלוש שנות מאסר. חרדתו גאתה. הוא נשפט והועבר לכלא. בשלב זה פנתה שגרירותו לעדן, וצוות עדן דאג לו לאוכל, תרופות ותמיכה לאורך תקופת מאסרו. הוא האמין שישהה שם שישה חודשים — אך לאחר שלושה שוחרר בחנינה. עדן העבירה אותו לבית מקלט בטוח, שם קיבל ייעוץ טראומה ותמיכה מתמשכת עד לשיבתו לאוזבקיסטן.
הסבל השאיר את חותמו עמוק בנפשו — אבל עם ייעוץ ממוקד טראומה, עדן עזרה לו להבין ולנהל את תסמיני ה-PTSD שלו, שהלכו ודעכו. כיום David שב לאוזבקיסטן, חזר ללימודי משפטים, ונחוש להיות שגריר צדק — להעלות מודעות לחוות ההונאה ולסחר בבני אדם. מסעו מקורבן לסטודנט למשפטים הוא עדות לכוחה של עמידות, תמיכה ואמונה.
קולקציה זו נוצרה בהשראת סיפור הבריחה האמיץ של David. כל צירוף אותיות בה מבטא שלב במסעו — לחופש, למקלט, ולבית. הכל התחיל ב-HOPE — תקווה. ואחריה: WAIT — לחכות לרגע הנכון. RISK — לקפוץ מרכב נוסע. SEEK — לחפש מחסה בבית משפחה זרה. CALL— לקרוא לעזרה. ולבסוף — FREE.
